טיפול תרופתי יכול לסייע להקלת המצוקה הנפשית. כאשר תחושת המצוקה עמוקה, וקיימת פגיעה באיכות החיים, ובוודאי במקרים בהם התפקוד פגוע או מופיעות תופעות חריגות, מופנה המטופל לאבחון על ידי רופא פסיכיאטר. הכרחי שרופא פסיכיאטר מקצועי וקשוב המכיר כל תרופה לעומקה, ימליץ לפי הצורך על טיפול תרופתי מותאם אישית.
קיימות תרופות רבות, השונות זו מזו בחומרים מהם הן מופקות, במינון, בדרכי הפעולה שלהן, באופן פיזור החומר בגוף, ועוד. כמו כן, קיימת שונות בינאישית רבה: במידת ההשפעה של התרופות, בתופעות הלוואי, בקליטת החומרים, עיבודם וספיגתם בגוף.
הטיפול התרופתי גורם לאיזון ביוכימי בפעילות המוחית ומשפיע באופן ברור ומוכח על הסימפטומים של ההפרעה,על מצב הרוח, המחשבות השליליות ועל התפקוד השגרתי.
בבחירת הרופא המטפל, יש לקחת בחשבון שטיפול פסיכיאטרי דורש מעקב תדיר המצריך יכולת כלכלית לאורך זמן וזמינות של הרופא. יש לדעת שלתרופות לוקח זמן ממוצע של חודש להשפיע, ולעתים יש לעבור דרך ארוכה עד להתאמת התרופה הנכונה והשגת איזון רצוי. על תופעות הלוואי העלולות להופיע במישורי החיים השונים, ניתן לקרוא בעלון לצרכן המצורף לתרופה.
שילוב של טיפול פסיכולוגי וטיפול פסיכיאטרי מוכיח את עצמו בדרך כלל כיעיל במיוחד.
הטיפול הפסיכודינמי הוא רצף שיחות המכוונות לזיהוי וגילוי גורמים פנימיים לקשייו של הפונה ועיבודם באופן שיסייע לו לרכוש מיומנויות וכלים להתמודדות טובה, ולצמוח.
תהליך הטיפול מבוסס על התאוריה של פרויד כי לאדם חלק גדול באישיות שהוא אינו מודע אליו, ולחלק זה השפעה רבה על פעילותו ומעשיו. אדם מדחיק לתת המודע שלו עובדות, זיכרונות, מחשבות, רגשות ותהליכים שאתם קשה לו להתמודד. לאחר ההדחקה הוא לא מודע אליהם (לא זוכר וחווה אותם), אך הם קיימים, ממשיכים לגרום לו אי נחת וחרדה, ומובילים אותו לרגשות ומעשים שונים.
תלמידיו וממשיכיו של פרויד פיתחו את עקרונות הבסיס של התאוריה, העמיקו ופיתחו גישות נוספות בעלות גוונים שונים.
בתהליך הטיפולי מגלים את החומרים הלא מודעים והקונפליקטים (סתירות) הפנימיים, באמצעות העלאת אסוציאציות לנושאים שונים.
הקשר הנרקם בין המטפל והמטופל במהלך השיחות מהווה הזדמנות לריפוי וחוויה מתקנת של טראומות וקשרים ראשוניים מן העבר שהותירו משקעים רגשיים, ומטילים צל על החיים.
התאוריה הטיפולית מייחסת חשיבות רבה לקשר הטיפולי ומסבירה כי המטופל משליך ליחסיו עם המטפל רגשות מודחקים שיש לו כלפי אנשים משמעותיים בעברו. ניתוח של רגשות אלו, מאפשר להבין ולערוך שינויים בהיבט הרגשי וההתנהגותי של הקשרים הבין אישיים, אותם יצר ויוצר המטופל במהלך חייו.
טיפול פסיכודינמי איננו רק פתרון לבעיה. הטיפול מסייע בצמיחה אישית וביצירת משמעות חדשה בחיים. מטרה זו לבדה מהווה סיבה טובה לפנות לקבלת טיפול.
הטיפול נעשה על פי רוב בתדירות של פעם בשבוע, בישיבה, אחד מול השני.
ישנה אפשרות לטיפול דינמי קצר מועד הממוקד במצב או סימפטום רגשי מסוים - פסיכותרפיה קצרת
מועד - הנמשך 12 עד 20 פגישות בלבד.
להסבר אודות הרפורמה לחץ כאן
טיפול c.b.t cognetive behavioural therapy טיפול קוגניטיבי (קוגניציה-חשיבה) התנהגותי. טיפול קצר מועד, לשינוי תבניות חשיבה והתנהגות. טיפול זה הוכח במחקרים כבעל יעילות מובהקת, במיוחד בבעיות חרדה, כפייתיות, ודיכאון.
כפי שמרמז השם, לטיפול יש שתי זרועות המשולבות זו בזו: טיפול בחשיבה וטיפול בהתנהגות. בכל טיפול מושם דגש על חשיבה או התנהגות בהתאם לצורך.
השיטה מושתתת על התפיסה כי הצורה והדרך שבהן אנשים מפרשים את חייהם, ורואים את עצמם ואת עתידם, קובעות את הרגשותיהם והתנהגותם. הטיפול מבוסס על ההנחה כי התנהגויות וסימפטומים רגשיים, נוצרים ומשתמרים בעקבות דפוסי חשיבה מעוותת (מחשבות אוטומטיות ואמונות בסיסיות מוטעות- שהתקבעו בתקופת הגדילה). אלו הובילו למציאת "פתרונות" התנהגותיים לא יעילים. המציאות מלמדת כי גם כאשר אופן החשיבה לא מועיל לאדם ואף מזיק לו, הוא נוטה לדבוק בו ולשמור עליו.
באמצעות כלים טיפוליים שונים הפונה לומד לבחור בדפוסי חשיבה חדשים, ורוכש מיומנויות ואסטרטגיות להתמודדות יעילה יותר עם סיטואציות וחוויות רגשיות. שיתוף פעולה אקטיבי של המטופל הוא תנאי להצלחת הטיפול.
כדי ששינוי המחשבות לא יישאר תאורטי ומנותק מהמציאות, מושם דגש על תרגול ויישום בהתנהגות וניתנים שיעורי בית.
דוגמא לתהליך טיפולי בשיטת CBT
התמודדות עם חרדות ופחדים
בחלק ההתנהגותי של הטיפול יתבקש הפונה לרשום את המצבים השונים שמעוררים בו חרדה. לדרג אותם לפי רמת החרדה המתעוררת, ולבנות 'סולם' של החרדה. בהמשך, סולם החרדה האישי יסייע בכדי לחשוף את הפונה בהדרגה למצבים השונים.
עיקרון בסיסי נוסף הוא שחרדה מובילה להימנעות מהגורם שעשוי לעורר את הפחד, והימנעות מגבירה את החרדה. כך נוצר מעגל קסמים שלילי: חרדה ← הימנעות ממעשה ← הסתגרות -הצטמצמות למרחב המוכר בו האדם מרגיש מוגן ובטוח. ההסתגרות כוללת ויתור על חוויות, קשרים ומפגשים ומובילה ל←פגיעה בתפקוד היום יומי← התגברות של הפחד← וחוזר חלילה..
המטרה בטיפול היא לשבור מעגל זה- ולהפסיק את ההימנעות. במקביל פוחתת רמת החרדה, וכן הלאה.
המוסד המוסמך להענקת תעודה לטיפול c.b.t בארץ הוא איט"ה.
התרפיה הינה טיפול פסיכולוגי המתאים למי ששיחה מילולית ישירה אינה אמצעי ההבעה הנוח והאידאלי עבורו והוא מתחבר יותר לאומנות כדרך להתבטא בצורה מיטבית. הטיפול בתרפיות השונות, מאפשר גם לילדים ונוער לבטא רגשות שליליים שלא טופלו, ולהעלות על פני השטח קשיים מודחקים. באמצעות האומנות, הקושי עובר עיבוד ובכך נסללת הדרך לריפוי ושינוי.
תרפיה באומנות חומרי יצירה בצבעים ומרקמים שונים מאפשרים עיבוד רגשות וביטוי לא מילולי לתכנים מכאיבים.
תרפיה במוזיקה שימוש בכלי נגינה ויצירת מוזיקה הם אמצעים להבעה וקשר טיפולי עם הילד.
פסיכודרמה טיפול בו מדמים מצבים מחיי היומיום, באמצעות משחקי חברה ומשחקי תפקידים מתחלפים.
תרפיה בבעלי חיים ההזדהות והטיפול בחיה, מאפשר לילד לתת ביטוי לרגשות ולתכנים מכאיבים ומתוך כך לצמוח.
ייעוץ נישואין / טיפול זוגי מקצועי יוצר מרחב מוגן ובטוח, בו מתאפשר לברר את המצוקות הזוגיות באווירה מכילה ומקבלת. המטפל מנתב את השיח כך שרגשות כואבים ומאיימים יוכלו לקבל ביטוי, מבלי להיות הרסניים לקשר. עיבוד והבנת הרגשות הכואבים, יאפשרו לבני הזוג להבין אחד את השני ולהיפגש באמת.
בעיות בזוגיות אינן נעלמות מעצמן. הימנעות מהתייחסות לבעיות בזוגיות, עלולה לגרום עם הזמן, להצטברות רגשות שליליים וכעסים שיובילו להתפרצות בעיתוי לא צפוי. יש מקום לעבודה והעמקה בטיפול לא רק במצבי משבר וכפתרון בעיות, אלא בכל שלב של הקשר הזוגי. בתוך עומס חיי היומיום טיפול זוגי מהווה הזדמנות לצמיחה. גם במצבים בהם נדמה שיש לפרק את החבילה, עדיין מומלץ לפנות לטיפול כדי לברר האם זהו הצעד הנכון וההכרחי. טיפול זוגי עשוי לאפשר פרידה מתוך שלום, בצורה נכונה, שתותיר מה שפחות משקעים.
חשוב לוודא שלמטפל יש תעודת הסמכה מוכרת שמוענקת על ידי "האגודה הישראלית לטיפול במשפחה ובנישואין" נוסף על תואר שני במקצוע טיפולי. הכשרה זו מבטיחה שהמטפל עבר תהליך התמקצעות יסודי וארוך הכולל 3 שנות לימודי תעודה במקום מוכר, ולאחריהן שנות התמחות תחת פיקוח והדרכה צמודה.
חלק מקופות החולים מאפשרות לקבל טיפול זוגי חינם במרפאות לבריאות הנפש.
בתחנות לטיפול בזוג ובמשפחה -"תחנה לייעוץ נישואין" הפועלות בחסות העירייה, ניתן לקבל טיפול בתעריף מוזל של כ100 שח (תינתן הנחה נוספת בהתאם לגובה ההכנסה).
בנוסף קיימת אפשרות לקבל טיפול בתעריף מוזל ע"י מטפלים בעלי תואר שני טיפולי המתמחים בטיפול זוגי. הטיפול ילווה בהדרכה ובפיקוח צמוד של מטפלים בכירים. למיצוי אפשרות זו ניתן לפנות למכונים לטיפול זוגי ומשפחתי המכשירים מטפלים, או לארגונים ציבוריים כמו ויצ"ו ונעמת המפעילים תחנות לטיפול זוגי.
כאשר אחד מבני הזוג מתמודד עם פגיעה נפשית, האתגר הזוגי מתעצם.
מידת שיתוף הפעולה מצד בן הזוג המתמודד, רמת המודעות וההתמדה שלו במקרה בו יש צורך בטיפול נפשי וטיפול תרופתי, משמעותיים להצלחת הזוגיות.
בזמן משבר פעיל, בן הזוג המתפקד שקוע בדאגה ובטיפול בבן הזוג המתמודד. יחד עם זאת, חשוב שבן הזוג המתפקד ישים לב לחלוקת המשאבים, וישקיע במציאת פעילויות שייטיבו עימו ויאפשרו לו להתאוורר ולהתמלא.
חשוב להיות קשוב למציאות ולכוחות ולא לוותר על מציאת מקורות תמיכה. מומלץ להיעזר באיש מקצוע מוסמך שילווה את הזוג והמשפחה בתהליך, וייתן מקום לקשיים ולרגשות שצפים בעקבות הפגיעה הנפשית.
מומלץ לפנות למרכזי הייעוץ למשפחות.
התוכן בעריכה..
ילדים מבקשים עזרה ומבטאים מצוקות רגשיות-נפשיות באמצעות ההתנהגות. במקרים רבים ההורים וסביבת הילד מפרשים בטעות את ההתנהגות כבעיה רוחנית / חינוכית. זו הסיבה שלעיתים לוקח זמן להבין שהילד זקוק לטיפול. חלק בלתי נפרד מהטיפול בילד הוא טיפול בהורה- הדמות המטפלת העיקרית.
במקרים חריגים ביותר מצוקה נפשית חריפה מעידה על הפרעה נפשית.
חלק מההפרעות הנפשיות מתפתחות בגילאי הילדות המוקדמת. אבחנות בגיל הצעיר ינתנו בזהירות משום שיכולת התובנה של הילד, יכולת ההפשטה והחיבור לרגשותיו, עדיין אינה מפותחת ברמה שמאפשרת לו להבין את המצב ולהסביר את עצמו לאחרים.
נתינת מענה לילדים המתמודדים עם פגיעה נפשית עד גיל 18, נמצא תחת אחריות הרווחה ("המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות"). תחנות השיקום של הרווחה מסייעות בשילוב במסגרות מתאימות. הטיפול הנפשי יוענק על ידי משרד הבריאות וספקיו (קופת חולים, מרפאות ותחנות לבריאות הנפש) תוך שיתוף פעולה של הגורמים הטיפוליים ברווחה לפי הצורך.
הדרכת הורים מסייעת במקרים בהם קיים קושי ביחסים בין הילד/נער להורה, או קושי אישי מתפרץ של הילד המפר את שיגרת החיים. במספר מפגשים מקבלים ההורים מהמטפל כלים והכוונה להתמודדות עם קשייו של הילד מתוך כוונה לסייע ולקדם אותו. ההדרכה עשויה להקל עליהם בתפקוד ובסמכות ההורית, מתוך הבנה, רגישות, ושימת לב להתנהגותו וצרכיו של הילד.
טראומה: אירוע בדרך כלל מפתיע/פתאומי בו קיימת סכנה ממשית לשלמות הפיזית ו/או הנפשית, המעורר תגובה רגשית של חוסר אונים וחוסר שליטה.
התערבות נכונה בזמן אירוע דחק יכולה למנוע את הטראומה ואת התפתחות פוסט טראומה.
מודל מעש"ה: 4 עקרונות בסיסיים לעזרה ראשונה בסמוך למצב דחק:
מחוייבות ומיקוד בקשר:
מניתוק לקשר: יש ליצור קשר עין / להחזיק יד ולומר משפט ברור: "אתה לא לבד. אני איתך. אני פה ולא עוזב עד שתרגע. גם מחר אני אתקשר."
שאלות פשוטות:
מהצפה רגשית לקוגנטיביות: לשאול את האדם שאלות פשוטות שיעוררו את החלק הקדמי במוחו האחראי על זיהוי, שפה, מתמטיקה, ניהול זמן. "איך קוראים לאמא שלך? מה מספר הטלפון בבית? מה הכתובת מגורים? מה התאריך היום? איזה צבע החולצה שלך? להיכן אתה צריך להגיע? תרצה להתחיל בנסיעה או קודם להתקשר למשפחתך?"
לא לדבר על רגשות, ולא לברר כעת מה פרטי האירוע.
עידוד לפעילות יעילה:
מחוסר אונים המגביר מצוקה למסוגלות: אין לנסות להרגיע אלא להפעיל את האדם, לתת לו תפקיד פשוט שירגיש מסוגל. "אני צריך את העזרה שלך! תספור בבקשה את כל האנשים שנכנסים לחדר/ תגיד לכולם ללכת ימינה. תבדוק שיש כוסות בעמדת שתיה"
הבניית האירוע:
האדם מבולבל ומרגיש שהאירוע עדיין מתמשך. עלינו להסביר בקיצור נמרץ את רצף המאורעות הכרונולוגי עבר-הווה-עתיד, ולהדגיש כי האיום הסתיים.
לדוגמא "היית ברחוב, פתאום.... הגיעו כוחות הצלה, מטפלים בפצועים ועכשיו - "זה נגמר. אתה בטוח. מה התכנון שלך מחר? אתה עובד מחר?"
תגובת דחק פוסט-טראומטית:
טראומה מותירה צלקת רגשית.
תגובה רגשית לאירוע טראומטי עלולה להופיע אצל אנשים שחוו או כמעט חוו אירוע קשה, או היו נוכחים בו כצופים.
תגובה טראומטית נמשכת זמן קצר או ארוך ומאופיינת ב:מחשבות ורגשות שליליים כאשמה, בושה, יאוש ובדידות. עוררות יתר ודריכות- התייחסות לעולם כמסוכן, חלומות מבעיתים, הבזקים של זכרונות תמונות ואף ריחות של האירוע המביאים להסתגרות והימנעות. כמו כן עלולים להופיע ביטויים גופניים – קוצר נשימה, חנק, דפיקות לב מואצות,הזעת-יתר.
כאשר הסימפטומים בתגובה לטראומה נמשכים מעל חודש יתכן שיאובחן פוסט טראומה.
הטיפול הניתן הוא בעיקרו עיבוד הטראומה בטיפול נפשי פסיכודינמי- ולא תרופתי, טיפול התנהגותי בשיטות של חשיפה הדרגתית לטראומה, וטיפול קוגניטיבי התנהגותי. רצוי להתחיל בטיפול באופן מיידי ולא להמתין להיותו כרוני.
גם שיטת e.m.d.r נמצאה יעילה לטיפול בפוסט טראומה.
אלימות במשפחה מתרחשת באותה מערכת שאמורה להיות המקום הבטוח, המכיל, העוטף והמגן ביותר . זוהי תופעה הקיימת בכל חברה ומגזר. כאשר אדם מתוודע לאלימות במשפחה, ראשית עליו לשים לב האם נשקפת סכנה ממשית לקורבן, לאישה או לילדים, ולפעול בהתאם.
במסגרת המרכזים למניעה וטיפול באלימות במשפחה הפועלים בשירותי הרווחה ברשויות המקומיות, ניתן טיפול ליחידים ולמשפחות הנמצאים בתוך מעגל האלימות.
הטיפול ניתן לתוקפים, לנפגעים ולנפגעות במקרים של:
אלימות בין אחים
אלימות כלפי ילדים על ידי הורים
אלימות כלפי הורים ע"י ילדים
אלימות בין קשישים וכלפי קשישים על ידי בני משפחתם או מטפלים
ילדים ומתבגרים החשופים לאלימות המתרחשת בין בני זוג.
התעללות, תקיפה או התנהגות הנכפית על אישה, גבר, ילד או ילדה ללא הסכמה על ידי גבר, אישה, ילד או ילדה. תקיפה היא כל פעולה אמירה או מגע בהקשר גופני-אישי, הנעשית ללא הסכמה חופשית אמיתית מודעת של שני הצדדים. כאשר מדובר בקטינים גם אם לכאורה ניתנת הסכמה, היא אינה רלוונטית.
גם חשיפה למידע או מראה בעל תוכן שאינו הולם וראוי מהווה פגיעה. במקרים רבים של תחלואה נפשית, מתברר כי קיימת היסטוריה של פגיעה.
פגיעה היא טראומה בעלת השלכות נפשיות מרחיקות לכת בחיי היומיום ובחיים האישיים, המתבטאות כפוסט טראומה.
תקיפה היא אלימות שנעשית במודע לשם שליטה, ביזוי, גירוי או סיפוק של יצר.
לעתים הפגיעה נעשית תוך אלימות פיזית ומילולית, אך פעמים רבות היא מלווה גם בתחושות של קרבה ורוך שעשויות לבלבל את הקורבן וליצור אצלו תחושת אשמה.
התעללות ופגיעות היא תופעה הקיימת בכל חברה ומגזר. בניגוד לדעה הרווחת, ב 90% מהמקרים הפוגע אינו זר לקורבן אלא מוכר לו, המשמש לעיתים כבעל סמכות או מרות ואפילו בן משפחה קרוב בכל הגילאים. צריך לזכור שהקורבן אף פעם לא אשם! למרות שהוא תמיד מתמודד עם רגשות אשמה או מחשבה שהוא היה יכול להימנע מהפגיעה או למנוע אותה.
פגיעה היא טראומה בעלת השלכות נפשיות מרחיקות לכת בחיי היומיום ובחיים האישיים. קורבן לפגיעה חייב לקבל מענה טיפולי מקצועי! גם אם חלפו שנים רבות מאז הפגיעה, ואפילו אם בעיני הסביבה המעשה נדמה כחסר משמעות. בהעדר טיפול מקצועי קורבן לפגיעה עשוי להפוך לפוגע.
קורבן לפגיעה והתעללות נמצא בסיכון גבוה מאוד לפתח הפרעת פוסט טראומה (PTSD). לפגיעה מתמשכת, שמתרחשת בגיל צעיר-בעוד האישיות אינה בשלה עדיין, ובעיקר כשהיא נעשתה תוך ניצול יחסי אמון סמכות ותלות- פיזית ורגשית, ישנן השלכות המתפרשות על פני תחומים רבים. בעצם, האישיות של הילד/ה הנפגע נבנית ומתעצבת בצל הפגיעה המתמשכת. בשל כך, יופיעו מעבר לתסמיני ה PTSD ה"רגיל", האופייני למי שחווה אירוע טראומתי בודד, גם קשיים בוויסות הרגשי וההתנהגותי, קשיים במערכות יחסים, ותפיסה עצמית שלילית מתמשכת.
במקרים רבים הסביבה לא יודעת לקשר בין הפגיעה לביטויים של ההשלכות הנפשיות וההתנהגותיות שלה, ומפרשת את המצב כבעיה אחרת- נפשית/ רוחנית/ חינוכית/ רגשית. ידע ומודעות יסייעו בעזרת ה' להגיע לטיפול ולקבלת עזרה מתאימה.
(יש לבדוק מתי חלה חובת דיווח לרשויות לשם הגנה על הקורבן ועל קורבנות עתידיים חלילה. הדיווח יעשה בתיאום עם ועדת רבנים הקשורה לרווחה.)
מהי פגיעה? התעללות, תקיפה או התנהגות הנכפית על אישה, גבר, ילד או ילדה ללא הסכמה על ידי גבר, אישה, ילד או ילדה. תקיפה היא כל פעולה אמירה או מגע בהקשר גופני-אישי, הנעשית ללא הסכמה חופשית אמיתית מודעת של שני הצדדים. כאשר מדובר בקטינים גם אם לכאורה ניתנת הסכמה, היא אינה רלוונטית. גם חשיפה למידע או מראה בעל תוכן שאינו הולם וראוי מהווה פגיעה. במקרים רבים של תחלואה נפשית, מתברר כי קיימת היסטוריה של פגיעה.
תקיפה היא אלימות שנעשית במודע לשם שליטה, ביזוי, גירוי או סיפוק של יצר.
לעתים הפגיעה נעשית תוך אלימות פיזית ומילולית, אך פעמים רבות היא מלווה גם בתחושות של קרבה ורוך שעשויות לבלבל את הקורבן וליצור אצלו תחושת אשמה.
התעללות ופגיעות היא תופעה הקיימת בכל חברה ומגזר. בניגוד לדעה הרווחת, ב 90% מהמקרים הפוגע אינו זר לקורבן אלא מוכר לו, המשמש לעיתים כבעל סמכות או מרות ואפילו בן משפחה קרוב בכל הגילאים. צריך לזכור שהקורבן אף פעם לא אשם! למרות שהוא תמיד מתמודד עם רגשי אשמה או חשיבה שהוא היה יכול להמנע מהפגיעה או למנוע אותה.
פגיעה היא טראומה בעלת השלכות נפשיות מרחיקות לכת בחיי היומיום ובחיים האישיים. קורבן לפגיעה חייב לקבל מענה טיפולי מקצועי! גם אם חלפו שנים רבות מאז הפגיעה, ואפילו אם בעיני הסביבה המעשה נדמה כחסר משמעות. בהעדר טיפול מקצועי קורבן לפגיעה עשוי להפוך לפוגע.
קורבן לפגיעה והתעללות נמצא בסיכון גבוה מאוד לפתח הפרעת פוסט טראומה (PTSD). לפגיעה מתמשכת, שמתרחשת בגיל צעיר-בעוד האישיות אינה בשלה עדיין, ובעיקר כשהיא נעשתה תוך ניצול יחסי אמון סמכות ותלות- פיזית ורגשית, ישנן השלכות המתפרשות על פני תחומים רבים. בעצם, האישיות של הילד/ה הנפגע נבנית ומתעצבת בצל הפגיעה המתמשכת. בשל כך, יופיעו מעבר לתסמיני ה PTSD ה"רגיל", האופייני למי שחווה אירוע טראומתי בודד, גם קשיים בוויסות הרגשי וההתנהגותי, קשיים במערכות יחסים, ותפיסה עצמית שלילית מתמשכת.
במקרים רבים הסביבה לא יודעת לקשר בין הפגיעה לביטויים של ההשלכות הנפשיות וההתנהגותיות שלה, ומפרשת את המצב כבעיה אחרת- נפשית/ רוחנית/ חינוכית/ רגשית. ידע ומודעות יסייעו בעזרת ה' להגיע לטיפול ולקבלת עזרה מתאימה.
(יש לבדוק מתי חלה חובת דיווח לרשויות לשם הגנה על הקורבן ועל קורבנות עתידיים חלילה. הדיווח יעשה בתיאום עם ועדת רבנים הקשורה לרווחה.)
התמכרות היא מצב של תלות פיזית ו/או רגשית במשהו, מצב בו אדם מבצע פעילות מסוימת, או צורך מוצר מסוים באופן כפייתי למרות החלטה להפסיק. ההתמכרות גורמת להפרעות ופגיעות בכל תחומי החיים. זו אינה רק בעיה התנהגותית, אלא תופעה שמתרחשת במוח ומשפיעה על התחושות של האדם, החשיבה, ההבנה וקבלת החלטות. התיאוריה הפסיכולוגית מסבירה את ההתמכרות כפתרון שגוי למצוקה רגשית. זוהי "בריחה" ממציאות פנימית, אותה האדם לא יכול לשאת בשל עוצמת הכאב שהיא מעוררת.
התמכרות לכשעצמה בשלביה השונים לא תאפשר קביעת נכות נפשית. שיעור אחוזי הנכות הנפשית יקבע בהתאם לליקויים שהתהוו או נגרמו כתוצאה מההתמכרות:
ליקויים פיזיים כגון: הפרעות מוחיות, הפרעות בתפקוד הכבד, הלב, ויטמינים, משק החלבונים וכדו'.
ליקויים נפשיים כגון: הפרעת אישיות קשה, דכאון, הפרעות פסיכוטיות, הפרעות חרדה.
אדם עם בעיית התמכרות עשוי להיות זכאי להבטחת הכנסה בגין מחלה/ אשפוז:
התמכרות לתאווה מלווה בהרבה אשמה בושה ופחד, הגוררות מערכת שקרים והסתרות.
לאנשים שומרי תורה ומצוות המכורים לתאווה יש קושי נוסף בגמילה מהתמכרות. הבושה והפחד מחשיפה מונעים מהם לבקש עזרה מקצועית ההכרחית ליציאה ממעגל ההתמכרות.
יש צורך באומץ לב כדי לפרוץ את מעגל ההתמכרות, להעיז ולחשוף את עצמם בפני מישהו אחר, ולומר: "יש לי בעיה, אני צריך עזרה ואני מוכן לעשות מה שצריך כדי לקבל אותה".
אחר הפעם הראשונה חייהם ישתנו.
בת זוג של מכור לתאוה יכולה לקבל כלים, עזרה, תמיכה והבנה בהתמודדות הקשה.
קיימות אפשרויות עזרה דיסקרטיות מסוגים שונים: החל מתמיכה טלפונית או וירטואלית, קבוצתית או פרטנית וכלה בטיפול מקצועי.
אל תשארי לבד.
קו חם 0585396417
התמכרות לחומרים פסיכו- אקטיביים
סם הינו כל חומר המוכנס לגוף שלא לצורך הזנה או ריפוי, ומשנה את ההכרה, המודעות והמצב הנפשי.
קיימים סוגים שונים של סמים:
סמים המדכאים את פעילות מערכת העצבים המרכזית (המוח) ובהם אלכוהול, תרופות שינה ותרופות מרגיעות.
סמים המעוררים וממריצים את פעילות מערכת העצבים המרכזית.
סמים הגורמים להזיות.
חומרים משככי כאבים.
כתוצאה מהשימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים נגרמות תופעות כגון:
הרעלה כרונית (עד נטילת מנת יתר שעלולה להביא למוות חלילה), הזיות, פסיכוזה, מצבי רוח, דיכאונות, תסמונת גמילה, מחלות פיזיות, ועוד.
תהליך ההתמכרות לסם: בתחילה השימוש הראשוני בסם בו האדם חווה לראשונה את ההשפעות של הסם. לאחר מכן, האדם בוחר לצרוך את הסם מדי פעם כשעשוע. בהמשך צריכת הסם נכנסת לשגרה קבועה והאדם מתרגל לסם מבחינה נפשית ופיזית, עד תלות מוחלטת.
התלות בסם מתבטאת בשני ממדים עיקריים:
תלות נפשית הנובעת מרצון כפייתי לחזק את עוצמתה של החוויה הדועכת, ולהפחית את החרדה המתעוררת מהחשש שמא לא ימצא די סם. ככל שעוצמתה של החרדה עולה, כך יקדים האדם להשתמש בסם, בכדי למנוע את מצב החרדה; כך מתפתח דפוס התנהגות כפייתית המכוונת להשגת הסם בכל מחיר, ולשימוש חוזר ונישנה בו.
תלות גופנית היא מצב שבו הגוף הסתגל לנוכחותו והשפעתו של הסם, ובמקרים מסוימים מתקשה לתפקד ללא נוכחותו במערכת. אחד הביטויים לתלות הגופנית הוא התפתחות הסבילות (ההתרגלות) לסם, כלומר הסם משפיע על הגוף פחות, וכדי להגיע לאותה 'תוצאה' יש להעלות בעקביות את מינון הסם.
הביטוי הדרמטי ביותר לתלות הפיזית, מופיע בעת הפסקה פתאומית של השימוש בסם. במקרה זה מופיעות תופעות לוואי גופניות המכונות "תסמונת גמילה". תסמונת גמילה היא מצב גופני כואב פיזית, וקשה מאוד רגשית ונפשית. מסיבה זו תהליך גמילה אמיתי חייב להיעשות בהדרגה תוך ליווי מקצועי של בעלי ניסיון מוסמכים.
מלבד ניקוי הגוף מהחומר הרעיל, חלק משמעותי מתהליך הגמילה הינו טיפול נפשי בשורשי הכאב הפנימי שהובילו לצריכת הסם.
קיימות קבוצות אנונימיות המתאימות למכורים שמחפשים עזרה, וכן לאלו החושבים שאולי יש להם בעיית סמים.
המושג תחלואה כפולה מתאר בדרך כלל, מצב בו לפגיעה הנפשית נלווית התמכרות לסמים או אלכוהול. במקרה כזה יש צורך בטיפול מותאם ובמסגרות ייעודיות.