טראומה מותירה צלקת רגשית. תגובה רגשית לאירוע טראומטי עלולה להופיע אצל אנשים שחוו או כמעט חוו אירוע קשה, או היו נוכחים בו כצופים. תגובה טראומטית נמשכת זמן קצר או ארוך.
תגובות פוסט טראומטיות יכולות להופיע לאחר אירועים חמורים יותר או פחות: תאונות דרכים, פיגוע טרור, אירועים אישיים: אובדן אבר בגוף, מחלות קשות אישיות או של בן משפחה, אבדן של אדם קרוב, שכול או גירושין וכיו"ב.
הסיבות שאדם מגיב בתגובת דחק הן מורכבות: אישיותיות, מחלתיות, גנטיות ולא כל אדם יגיב בתגובת דחק פוסט טראומטית לאותו אירוע.
תגובה טראומטית נמשכת זמן קצר או ארוך ומאופיינת ב: מחשבות ורגשות שליליים כאשמה, בושה, תחושות של חוסר אונים, ייאוש ובדידות. עוררות יתר ודריכות- התייחסות לעולם כמסוכן, חלומות מבעיתים, הבזקים של זכרונות תמונות ואף ריחות של האירוע המביאים להסתגרות והימנעות. כמו כן עלולים להופיע ביטויים גופניים – קוצר נשימה, חנק, דפיקות לב מואצות, הזעת-יתר.
כאשר הסימפטומים בתגובה לטראומה נמשכים מעל חודש יתכן שיאובחן פוסט טראומה.
הטיפול הניתן הוא בעיקרו עיבוד הטראומה בטיפול נפשי פסיכודינמי- ולא תרופתי, טיפול התנהגותי בשיטות של חשיפה הדרגתית לטראומה, וטיפול קוגניטיבי התנהגותי. רצוי להתחיל בטיפול באופן מיידי ולא להמתין להיותו כרוני.
גם שיטת e.m.d.r נמצאה יעילה לטיפול בפוסט טראומה.