אלימות במשפחה מתרחשת באותה מערכת שאמורה להיות המקום הבטוח, המכיל, העוטף והמגן ביותר . זוהי תופעה הקיימת בכל חברה ומגזר. כאשר אדם מתוודע לאלימות במשפחה, ראשית עליו לשים לב האם נשקפת סכנה ממשית לקורבן, לאישה או לילדים, ולפעול בהתאם.
במסגרת המרכזים למניעה וטיפול באלימות במשפחה הפועלים בשירותי הרווחה ברשויות המקומיות, ניתן טיפול ליחידים ולמשפחות הנמצאים בתוך מעגל האלימות.
הטיפול ניתן לתוקפים, לנפגעים ולנפגעות במקרים של:
אלימות בין אחים
אלימות כלפי ילדים על ידי הורים
אלימות כלפי הורים ע"י ילדים
אלימות בין קשישים וכלפי קשישים על ידי בני משפחתם או מטפלים
ילדים ומתבגרים החשופים לאלימות המתרחשת בין בני זוג.
אלימות בין בני זוג היא מצב בו חיי הזוג מתנהלים בדפוס קבוע של מעגל חוזר: בן הזוג מאבד שליטה: מכה/ מתעלל, ואז מתחרט, מתפייס, מפצה, וחוזר חלילה. החיים בבית מתנהלים תחת פחד מתמיד . אלימות יכולה להתבטא בחשדנות רבה. קנאה אובססיבית של בן הזוג כלפי כל מי שמתחרה בו על תשומת ליבה של אשתו, שאותה רואה כרכושו. נסיון לבודד ולנתק אותה ממשפחתה, חברותיה, ומהעולם , עד למצב בו היא נצורה בבית.
קיימים 5 סוגי אלימות:
פיזית - כוללת מכות ונזקים גופניים באמצעים שונים, ושבירת חפצים או רכוש.
נפשית-רגשית - כוללת אלימות מילולית, איומים, האשמות בכל דבר, והשפלה. אלו אמנם לא משאירים סימנים גופניים, אך יוצרים נזק נפשי עמוק. לעיתים אלימות נפשית יכולה לבוא לידי ביטוי באופן פאסיבי- באמצעות ביטוי כעס וחוסר שביעות רצון בדרך תוקפנית אך לא ישירה. לדוגמא התעלמות משמעותית, שתיקה ארוכה מכוונת ועוד.
כלכלית - שליטה מוחלטת בכספים, משטר והגבלה קיצוניים גם בנוגע למוצרי יסוד, וצרכים בסיסיים וקיומיים. אחד מבני הזוג הופך את השני לתלוי בו כלכלית באופן מוחלט, תוך איסור ומניעת השימוש בכסף ללא אישור.
גופנית-אישית - כפייה ותקיפה בקשר האישי.
רוחנית - דפוס אלים מכוון ומתמשך הכולל שימוש בעולם ההלכה: הקנטה והקטנת הערך הרוחני פנימי של הקורבן, של אמונותיו או של עשייתו הרוחנית, הגבלת ומניעת העשייה הרוחנית שלו. התוקף עשוי לגרום לקורבן לעבור על ההלכה, או להטיל עליו את האחריות לעבירות של התוקף.
נשים רבות מאמינות שהן האשמות באלימות הבעל כלפיהן, ועליהן מוטלת האחריות לשנות את המצב, ע"י שינוי ההתנהגות שלהן. הן ומוכנות לעשות הכל ו"למחוק את עצמן" על מנת לשמור על הנישואין. במקרה שקיימת אלימות בין בני זוג, יעוץ נישואין לבעיות "שלום בית" לא יהווה פתרון. יש צורך לפנות לטיפול ייעודי ע"י איש מקצוע טיפולי המוסמך לטיפול באלימות.
התעללות, תקיפה או התנהגות הנכפית על אישה, גבר, ילד או ילדה ללא הסכמה על ידי גבר, אישה, ילד או ילדה. תקיפה היא כל פעולה אמירה או מגע בהקשר גופני-אישי, הנעשית ללא הסכמה חופשית אמיתית מודעת של שני הצדדים. כאשר מדובר בקטינים גם אם לכאורה ניתנת הסכמה, היא אינה רלוונטית.
גם חשיפה למידע או מראה בעל תוכן שאינו הולם וראוי מהווה פגיעה. במקרים רבים של תחלואה נפשית, מתברר כי קיימת היסטוריה של פגיעה.
פגיעה היא טראומה בעלת השלכות נפשיות מרחיקות לכת בחיי היומיום ובחיים האישיים, המתבטאות כפוסט טראומה.
תקיפה היא אלימות שנעשית במודע לשם שליטה, ביזוי, גירוי או סיפוק של יצר.
לעתים הפגיעה נעשית תוך אלימות פיזית ומילולית, אך פעמים רבות היא מלווה גם בתחושות של קרבה ורוך שעשויות לבלבל את הקורבן וליצור אצלו תחושת אשמה.
התעללות ופגיעות היא תופעה הקיימת בכל חברה ומגזר. בניגוד לדעה הרווחת, ב 90% מהמקרים הפוגע אינו זר לקורבן אלא מוכר לו, המשמש לעיתים כבעל סמכות או מרות ואפילו בן משפחה קרוב בכל הגילאים. צריך לזכור שהקורבן אף פעם לא אשם! למרות שהוא תמיד מתמודד עם רגשות אשמה או מחשבה שהוא היה יכול להימנע מהפגיעה או למנוע אותה.
פגיעה היא טראומה בעלת השלכות נפשיות מרחיקות לכת בחיי היומיום ובחיים האישיים. קורבן לפגיעה חייב לקבל מענה טיפולי מקצועי! גם אם חלפו שנים רבות מאז הפגיעה, ואפילו אם בעיני הסביבה המעשה נדמה כחסר משמעות. בהעדר טיפול מקצועי קורבן לפגיעה עשוי להפוך לפוגע.
קורבן לפגיעה והתעללות נמצא בסיכון גבוה מאוד לפתח הפרעת פוסט טראומה (PTSD). לפגיעה מתמשכת, שמתרחשת בגיל צעיר-בעוד האישיות אינה בשלה עדיין, ובעיקר כשהיא נעשתה תוך ניצול יחסי אמון סמכות ותלות- פיזית ורגשית, ישנן השלכות המתפרשות על פני תחומים רבים. בעצם, האישיות של הילד/ה הנפגע נבנית ומתעצבת בצל הפגיעה המתמשכת. בשל כך, יופיעו מעבר לתסמיני ה PTSD ה"רגיל", האופייני למי שחווה אירוע טראומתי בודד, גם קשיים בוויסות הרגשי וההתנהגותי, קשיים במערכות יחסים, ותפיסה עצמית שלילית מתמשכת.
במקרים רבים הסביבה לא יודעת לקשר בין הפגיעה לביטויים של ההשלכות הנפשיות וההתנהגותיות שלה, ומפרשת את המצב כבעיה אחרת- נפשית/ רוחנית/ חינוכית/ רגשית. ידע ומודעות יסייעו בעזרת ה' להגיע לטיפול ולקבלת עזרה מתאימה.
(יש לבדוק מתי חלה חובת דיווח לרשויות לשם הגנה על הקורבן ועל קורבנות עתידיים חלילה. הדיווח יעשה בתיאום עם ועדת רבנים הקשורה לרווחה.)