לא לבד

עדכון באימייל

שלחו לי במייל עדכון על כל הודעה חדשה בפורום

לפתיחה אני רוצה לצרף קטע מראיון עם חני וינרוט ע"ה משנת התשע"ז לכל הזמן, לקראת הוצאת ספרה השני. בוודאי חלק מאיתנו מאוד יזדהה..

 

מכתיבת הספרים הגיעה וינרוט דווקא לתובנה אותה לא תשמעו מפיו של סופר כזה או אחר. "אנחנו בעלמא דשיקרא", אמרה וינרוט. "מעולם לא נחשבתי לבעלת דעה ומובילת השקפה, אך מרגע שהספר יצא החוצה, נתפסתי כמובילת דעה. הרי גם בתור בריאה היו לי דברים לומר, רק שלא שמעו אותי. המחלה נותנת לגיטימציה כביכול לדברים שלי. יותר אנשים מתרשמים מזה".

וינרוט סיפרה כי בעבר, כאשר התנדבה במרכז לבריאות הנפש בתל אביב, נחשפה לאנשים הסובלים יותר מאנשים החולים במחלה הארורה. "זה הרבה יותר גרוע מהמחלה. יש איזו צביעות שהמחלה היא יותר קשה, אבל בבריאות הנפש אנשים סובלים בלי שאף אחד תומך בהם וזה סבל גדול יותר. לזה אני מתכוונת שאני אומרת שזה עלמא דשיקרא. מחלות נפש זה לא מצטלם יפה.. העולם עובד לפי מחלות שוות יותר או פחות. יש לי חברה שחולה בטרשת נפוצה ואין לה שום פעילויות, קהילה ותמיכה כי אין למחלה מודעות. זה עולם השקר.

"לכן גם קראתי לספר השני 'עולם הפוך ראיתי'. המחלה גרמה לי לראות שאת האנשים הכי חשובים לא מכירים..

 

ברוך ה' אנחנו מקבלים יותר תמיכה מפעם, והמודעות החברתית עולה, אך עדיין לצערנו הרב, לא קמו ארגונים שמעניקים ימי כיף, וטיולים מאורגנים ומושקעים בארץ ובעולם למשך שבועות.. לא למתמודדים ולא לבני המשפחה- המעגל השני..

 

מוזמנים לשתף ולהגיב כאן בפורום.

אפשר לפתוח קבוצות שונות לפי אחיות, אחים, הורים, בני זוג, מתמודדים ומתמודדות. לכל קבוצה ההתמודדות מזווית אחר, עם מאפיינים ייחודיים משלה- על הבסיס המשותף לכולם.

 

 

 

  • מאת אנונימי 12:56 20/06/2019
    האתר הזה הוא חלק מהמהפכה השקטה! תודה לכם!
    הוספת תגובה
    מאת אנונימי 10:42 31/08/2021
    באמת חשבתי לעצמי למה במקרה כמו שלי (דיכאון)אני אמורה לקום מהמיטה בבוקר וללכת לעבודה כאילו כלום.
    הרי אם חס וחלילה הייתי אחרי טיפול כימותרפי אף אחד לא היה חולם לדרוש ממני דבר כזה.
    וכשאני שומעת על ההתמודדות הקשה של החולים במחלות כאלו ואחרות ומבינה שיש מי שתומך בהם. יש להם לגיטמציה להיות חולים, ואני? אם לא אקום לבשל לא יהיה אוכל בבית. וזה לא מעניין את אף אחד.
    אין מי שירים את הכפפה הזו. אין מי שיעזור.
    ושוב, אם ח"ו הייתי חולה במשהו אחר, כבר הייתה עזרה בבית, כבר היו שולחים לי אוכל מהמשפחה, אבל לדיכאון (שד"א זה סה"כ חסר של חומר במוח) אין אהדה כזו גדולה, ואפילו יש שמאשימים אותי במחלה. (אה, יכולתי למנוע את זה? איך בדיוק?)
    מזדהה בכל לב עם המילים שפתחו את הפורום הזה.
    אבל עד שלא יהיה על זה רעש, עד שלא יכתבו כתבות ושירים וסיפורים, אנשים מבחוץ לא יבינו על מה אני מדברת.
    כמה שאת צודקת!!!קשה לתאר..
    מאת לילי 00:22 01/10/2021
    מאת דניאל 10:50 14/05/2023
    צריך לפתוח קבוצה דחוף למתמודדים כמונו.....
 
 
  • הצהרת נגישות
  • אודות מגן
  • צור קשר