תגובת דחק פוסט-טראומטית:

תגובות פוסט טראומטיות יכולות להופיע לאחר אירועים חמורים יותר או פחות: תאונות דרכים, פיגוע טרור, אירועים אישיים: אובדן אבר בגוף, מחלות קשות אישיות או של בן משפחה, אבדן של אדם קרוב, שכול או גירושין וכיו"ב.

הסיבות שאדם מגיב בתגובת דחק הן מורכבות: אישיותיות, מחלתיות, גנטיות ולא כל אדם יגיב בתגובת דחק פוסט טראומטית לאותו אירוע.

תגובה טראומטית נמשכת זמן קצר או ארוך ומאופיינת ב: מחשבות ורגשות שליליים כאשמה, בושה, תחושות של חוסר אונים, ייאוש ובדידות. עוררות יתר ודריכות- התייחסות לעולם כמסוכן, חלומות מבעיתים, הבזקים של זכרונות תמונות ואף ריחות של האירוע המביאים להסתגרות והימנעות. כמו כן עלולים להופיע ביטויים גופניים – קוצר נשימה, חנק, דפיקות לב מואצות, הזעת-יתר.

כאשר הסימפטומים בתגובה לטראומה נמשכים מעל חודש יתכן שיאובחן פוסט טראומה.

הטיפול הניתן הוא בעיקרו עיבוד הטראומה בטיפול נפשי פסיכודינמי- ולא תרופתי, טיפול התנהגותי בשיטות של חשיפה הדרגתית לטראומה,  וטיפול קוגניטיבי התנהגותי. רצוי להתחיל בטיפול באופן מיידי ולא להמתין להיותו כרוני.

גם שיטת e.m.d.r נמצאה יעילה לטיפול בפוסט טראומה.